מדינת הרווחה פוגעת בנזקקים - ההוכחות - חלק 1

יגאל קרסקאס

בפוסטים הבאים אציג את הנימוקים העיקריים לטענה מדוע מדינת הרווחה פוגעת בנזקקים (על חוסר המוסריות שלה נדבר בפעם אחרת)

בכל חלק אתן אמ;לק לטיעונים העיקריים בהתחלה, ולאחר מכן ארחיב ואוכיח את הטענות.

חלק 1

אמל"ק (ארוך מידי לא קראתי)

• למדינת הרווחה יש אפקט דחיקה של לפחות 60%.
• היעילות של תרומות פרטיות הן לפחות פי 2 מהממשלה.
• לכן, על כל 100 שח שהרווחה מוציאה, הנזקקים נפגעים בלפחות 120 שח (וסה"כ הם מפסידים לפחות 20, ומשלמי המיסים 40).
• הנתונים האלה לבדם כבר מספיקים בשביל לדעת שמדינת הרווחה פוגעת בנזקקים. אבל בפועל יש עוד אינספור עלויות סמויות שהופכות את הטענה הזאת לוודאית פי כמה וכמה, שעליהם אדבר בפוסטים הבאים.

לפני שארחיב על הטיעון, כמה הערות בקצרה כהקדמה לפוסטים. 
הסבר באריכות בהמשך. אפשר גם לדלג ישר לטיעון מי שרוצה>>.

א. אל תיפלו ב“הטיית הדילול” בזמן שאתם קוראים את הטענות!

ב. נטל הראייה מלכתחילה לא נמצא על הצד שמתנגד למדינת הרווחה.

ג. מספיק להוכיח שהתועלת לנזקקים קטנה לעומת הנזק לאחרים בשביל לבטל את הטיעון התועלתני (ולא צריך בהכרח להוכיח שהיא פוגעת בעניים).

ד. למרות ג’ וב’, ניתן להוכיח שמדינת הרווחה פוגעת בעניים, כשלוקחים בחשבון את שלל העלויות והנזקים שלה שאציג בהמשך. אף אחד לא הפריך את הטענה הזאת בנתיים.

ה. כל אחד מ3 הפוסטים הבאים מספיק בפני עצמו כדי להוכיח את הטענה הזאת, ועל אחת כמה וכמה ששלושתם ביחד.

הסבר בהרחבה

א. אפקט הדילול הוא הטייה פסיכולוגית שגורמת לאנשים להחשיב שילוב של הרבה טענות חזקות וחלשות, בחלש יותר ממעט טענות חזקות. גם אם הראשונות בסכימה יותר משמעותיות. הם מבצעים ממוצע במקום סכימה. אני אציג בפוסטים הרבה עלויות סמויות, חלקם גדולות חלקם קטנות יותר. לכן חשוב שלא תיפלו בכשל הזה, וכל עלות נוספת עליכם לחבר לקודמות, גם אם היא קטנה, ולא לבצע ממוצע בטעות.

ב. אם מישהו דורש לגנוב את הכסף שלך בשביל לעזור לעניים, נטל הראייה נמצא עליו להצדיק את הדרישה הזאת ("המוציא מחברו עליו הראייה"). כמובן שזה רק תחת ההנחה שאם הוא מוכיח שזה עוזר לעניים ולא פוגע בהם, זה באמת מצדיק את הגניבה, למרות שזה כמובן לא נכון.  (אם אני מוכיח שסבסוד לימודי קודש לאברכים באמת אפקטיבי, ולא פוגע בהם, זה הופך את הכפייה הזאת לבסדר? כפיית ערכים לא לגיטימית גם אם היא טכנית "אפקטיבית". אבל זה נושא לפוסט אחר).

ג. תזכרו שלמעשה בשביל להתנגד למדינת הרווחה אפילו לא צריך להוכיח שמדינת הרווחה פוגעת בעניים, אלא מספיק להוכיח שהתועלת שלהם מאוד נמוכה ביחס לנזק שנגרם לשאר, וזה כבר מבטל את הטיעון התועלתני.

בפוסט זה אוכיח שמדינת הרווחה פוגעת סה”כ בנזקקים, למרות שזה יעד מוגזם שאני לא באמת חייב לעמוד בו בשביל לבטל את הטיעון התועלתני ודומיו. שכן אם מדינת הרווחה עוזרת מעט לנזקקים, על חשבון פגיעה גדולה בשאר, מבחינה תועלתנית זה לא לגיטימי.
עליכם לשאול את עצמכם כמה נזק אתם מוכנים להפיל על אדם א' העשיר בשביל לעזור מעט לאדם ב' שהוא עני? אלא אם אין לכם שום גבול ואתם מוכנים לגרום לנזק של X לעשיר בשביל תועלת של X/100 לעני, אמור להיות ברור לכם שהיעד שהצבתי לעצמי מוגזם ולמעשה יכולתי להסתפק בהרבה פחות מכך.

ד. בפועל אוכיח שמדינת הרווחה עושה נזק גדול לשאר, בשביל תועלת שלילית לנזקקים (יעני נזק). אם אתם מעדיפים להתחמק מהעובדות בתקווה שמישהו אחר בדק וגילה שזה לא נכון, תדעו שאף אחד לא עשה את זה, ואם אכפת לכם מהנזקקים או ממוסר בכללי עליכם לעשות בעצמכם את העבודה ולא לקוות שמישהו אחר עשה/יעשה אותה. עד שלא תעשו זאת, תדעו שהראיות כולן מובילות למסקנה שמדינת הרווחה לא מוסרית ולא יעילה. התעלמות מכך תעיד הרבה על האדם שבוחר להתעלם.

ה. כל פוסט מציג עלויות וטענות חדשות שלא מופיעות בקודמיו, שהן מספיקות בפני עצמן להוכיח את הנזק העצום שנגרם לנזקקים. אם כי רק הפוסט הראשון מציג את העלויות שמדוברות בו בצורה של חישוב מתמטי. הפוסטים האחרים מציגים הרבה עלויות שקשה לאמוד בדיוק את הנזק של כל אחד מהם, אבל בכל זאת לדעתי גם הם מציגים יותר נזק מתועלת לנזקקים, כל אחד בנפרד. ולכל הפחות, נטל הראייה נמצא על הסוציאליסטים להוכיח אחרת (הערה ג. לעיל).

אמכ"ק (ארוך מידי כן קראתי)

אפקט הדחיקה

כמות העלויות הסמויות של מערכת הרווחה שמבוססת על גניבה ופוליטיזציה של תחום החסד היא עצומה, וזה גורם לכך שהיא פוגעת בנזקקים יותר מאשר עוזרת.

נתחיל בעלות סמויה פשוטה: אפקט הדחיקה.

יש אפקט מוכר שכאשר הממשלה מוציאה כסף לטובת רווחה, זה פוגע בהוצאות של תרומות פרטיות. גם כי לאנשים יש פחות כסף בגלל המיסים, וגם כי הממשלה לקחה להם כסף לטובת "עזרה לנזקקים", אז הם מוותרים על הצורך שלהם לתרום באופן פרטי בנוסף לכסף שנגנב להם למטרה זו.

ניסויים שנעשו בעניין זה מצאו שגודל האפקט הוא קצת יותר מ0.6 דולר לדולר. יעני כל דולר שהממשלה מוציאה מוביל לירידה של יותר מ0.6 דולר בתרומות פרטיות.

מחקר אמפירי שנעשה במדינות מפותחות ועניות הראה תוצאות זהות לניסויים, בממוצע האנשים השתמשו במעל 60% מההכנסה הנוספת למען אנשים אחרים.

אבל, זה עדיין נתון נמוך ביחס למציאות. עכשיו אסביר למה. אותנו מעניין מה יקרה כאשר מדינת הרווחה תיעלם לחלוטין.

נניח היית יודע שאין יותר מדינת רווחה. שגורל הנזקקים תלוי באנשים פרטיים ולא בממשלה. והיית מקבל הורדה משמעותית במיסים. כמה הבנאדם הממוצע היה תורם מתוך הכסף שחסך במיסים? לדעתי 60% זאת הערכה נמוכה יחסית. רוב האנשים שאני מכיר לפחות כנראה יתרמו את *כל* מה שקיבלו חזרה, ואולי אפילו יותר, כי הם יהיו מודעים לכך שאין יותר מדינת רווחה, ושגורל הנזקקים תלוי בהם. אבל אתם תוכלו להגיד שזאת רק אנקדוטה ותחושה אישית שלי... בכל מקרה, זאת ממש לא הסיבה היחידה למה זאת הערכה נמוכה:

סיבות מדוע זאת הערכה נמוכה מידי

• חייבים לקחת בחשבון את ההשפעה של ביטול הרווחה על התרבות והלחץ החברתי לתרום. תדמיינו איזה יחס תתנו לאדם שאתם שומעים שהוא לא תורם במצב שבו הנזקקים תלויים בתרומות ולא בגניבה, לעומת היום. ברור שהציפיות מאנשים ישתנו לחלוטין וכך גם הלחץ החברתי. כבר היום חברות פרטיות רבות תורמות מהרווחים והמוצרים שלהם, אבל בקפיטליזם הלחץ עליהם לתרום, והתועלת הפרסומית מתרומה בשבילם, יהיו גדולים בהרבה. הניסויים האלה לא באמת לוקחים בחשבון את השינויים התרבותיים האלה ולא באמת מדמים מה יקרה כאשר עתיד הנזקקים יהיה תלוי בתרומות של אנשים במקום בממשלה (זה גם ישפיע על הנזקקים לפנות לאנשים וארגונים פרטיים לבקשת עזרה במקום לממשלה ופוליטיקאים, מה שיגדיל את כמות התרומות מהם).
• הניסויים לא לוקחים בחשבון את ההשפעה על אנשים לתרום מסיבות אגואיסטיות למען קידום היחסים והמעמד שלהם. הרי אם אין מדינת רווחה יותר, אנשים ידעו שאם הם הופכים לנזקקים הם תלויים בתרומות של אחרים, ולכן הם יתרמו בעודם עשירים בתור רשת ביטחון חברתית שתעזור להם או לילדים שלהם אם יצטרכו.
• הניסויים לא לוקחים בחשבון את הירידה בהתנדבות. אלא רק תרומות כספיות.

• צריך לקחת בחשבון את העובדה שמיסים יוצרים יותר נזק ממה שמדינה מקבלת בפועל. זה שהממשלה גבתה 100 שקל במיסים זה לא אומר שלאזרחים יש רק 100 שקל פחות, למעשה הנזק שיגרם להם יהיה יותר חמור בגלל שמיסים (על הון ועבודה) גורמים לאובדן רווחה כלכלית הרבה מעבר להכנסות הממשלה.
• אפקט הדחיקה האמיתי לא נובע רק ממיסים, אלא גם ואולי בעיקר מהצד של הקצבאות. ללא הרווחה הממשלתית, אנשים (במיוחד אלה שיש להם קרובי משפחה או חברים נזקקים) יעבדו יותר בשביל לממן אותם (ע"ע החרדים...) אז אפקט הדחיקה גדול יותר מה60% - שלוקחים בחשבון בעיקר רצון לתרום לאנשים זרים, ופחות את האובדן של תחושת המחוייבות לקרובים שמקבלים קצבאות, או את אפקט הדחיקה ממשפחות של נזקקים. אם יש לך סבתא, דוד, אחיין או אחות שחולים במחלה, או שהם נזקקים מסיבות אחרות, אפקט הדחיקה עליך יהיה גדול בהרבה, מכיוון שהרבה פעמים אתה תסכים לתת 100% מההכנסה הפנויה שלך לאותם נזקקים שקרובים אליך. הניסויים לא לוקחים זאת בחשבון.
• הנתון האמיתי מהניסויים הוא 64%, אבל עיגלתי למטה ל60%.
• הדחיקה של תרומה-עצמית מגיעה כנראה ל100%. כלומר המדינה בפועל לוקחת גם מיסים לנזקקים שיוצאים לעבוד, וברור שכל שקל שהם לוקחים להם, מוריד ממה שיש לנזקקים... הניסויים לא מתייחסים לזה.
• בפוסטים בהמשך אסביר איך מדינת הרווחה מחמירה את יוקר המחייה, והמשמעות של זה היא שכל תרומה גם שווה פחות מבחינה ריאלית. תחשבו כמה קשה זה יותר לעזור לעניים במדינה שיש בה 30% מס על מה שאתה קונה, לעומת מדינה שבה אין מיסים. כלומר הדחיקה היא לא רק בכמות הכסף, אלא גם בכוח הקנייה שלו.
• במציאות מה שאנשים לא תורמים כרגע ייתכן מאוד שיתרמו בעתיד, הניסויים לא לוקחים את זה בחשבון, הם מדמים את תופעת הדחיקה על הרצון לתרום *כרגע*, אבל לא לוקחים בחשבון את העובדה שהרבה אנשים חוסכים ומשקיעים את הכסף שהם לא תורמים כרגע (משקיעים בעצמם או בנכסים) בתקווה לתרום את הכסף בעתיד לנזקקים (כולל לעצמם - כשיהיו זקנים/חולים, או לילדים שלהם אם יצטרכו, או קרובי משפחה אם קורה אסון, או בצוואה כתרומה על שמם לכל מיני מטרות טובות מסוגים שונים. כתבה: 137 מיליארדרים התחייבו לתרום יותר ממחצית מהונם לצדקה).
• הרבה מהמחקרים נעשים על כסף. אבל, במציאות אנשים נדיבים פחות עם כסף מאשר שהם נדיבים עם דברים אחרים, כמו אוכל, מוצרים, זמן ומרחב (ראו במחקר). לכן המחקרים שנעשים עם כסף מוטים כלפי מטה, ולא מבטאים את רמת הנדיבות האמיתית של אנשים.

כלומר כנראה שאפקט הדחיקה האמיתי בפועל קרוב הרבה יותר ל100%, וכנראה אפילו עוקף, שמסתכלים על הטווח הרחוק.

אבל למרות כל הנקודות הקריטיות האלה, נזרום עם 60...

השוואת יעילות

לא מספיק להסתכל רק על זה, כי עוד גורם חשוב במשוואה הוא שתרומה פרטית הרבה יותר יעילה מהממשלה, שכמו תמיד לא טובה בניצול משאבים. רוב הכסף יתבזבז במערכת הבירוקרטית, יאכיל את האדמיניסטרציה המפלצתית, מערכת גביית המיסים ואכיפת עונשים, או ילך בכלל לרמאים ומקורבים לשלטון שלא מגיע להם שקל.

ארגוני חסד פרטיים יעילים יותר מהממשלה לפחות פי 2 (על פי הערכות הם מבזבזים מתוך 100 דולר 20, כדי להביא לנזקקים 80, והממשלה מבזבזת 70 כדי להביא 30. בחישוב פשוט זה נותן יחס יעילות של 2.66 = 80/30). קשה לדעת את המספר המדויק, כי מדובר על הערכות גסות וזה משתנה מארגון לארגון. במציאות אפשר להגיע גם ל100% יעילות דרך השוק, אם תורמים ישירות ולא דרך ארגון חסד (שרבים מאוד עושים כך, למשל כשמדובר על עזרה לקרובי משפחה/חברים).

לכן, ומעוד הרבה סיבות, לדעתי יעילות של רק פי 2 זאת הערכה נמוכה מאוד, אבל היא תספיק לענייננו.

דוגמאות לחוסר היעילות של מדינת הרווחה

 

מתוך המספרים האלה, בחישוב פשוט, ברגע שהממשלה לוקחת מהאזרחים 100 שקל, היא גורמת לירידה של לפחות 60 בתרומות פרטיות (אפקט הדחיקה), ומתוך כך, העניים קיבלו מהממשלה 100 ואיבדו לפחות 120* מהשוק, בגלל שתרומה פרטית שווה לפחות פי 2 יותר. בקיצור, הממשלה עושה הרבה יותר נזק מתועלת לנזקקים.

וזה עוד בלי להתחשב במיליון הנזקים האחרים של המערכת הזאת. שאם נתחשב גם בהם, המסקנה הזאת הופכת להרבה יותר וודאית.

חשוב להגיד שהקטנתי את התוצאה בהרבה, אם תעשו את החישוב המלא, (בהנחה של 30% יעילות ממשלתית ו80% פרטית מדובר בפי 2.6 ולא פי 2 יעילות, וגם לפני העיגול למטה שעשיתי הדחיקה היא 64% במקום 60%) למעשה הם מאבדים במינימום 1.65 שקלים מהמגזר הפרטי בשביל לקבל רק 1 מהממשלה. אבל בשביל ללכת לקראת הסמאלנים, וכקונטרה מראש לטיעוני נגד, נניח ש-1.2 זאת התוצאה. בכל מקרה גם אם היא היתה רק 1 זה דיי והותר (ראו הערה ג. למעלה).

כלומר, עוד לפני שלקחנו בחשבון את עשרות העלויות הסמויות הנוספות של מדינת הרווחה, שאביא בפוסטים הבאים, כבר הגענו למסקנה שצריך לבטל אותה לטובת הנזקקים (וקל וחומר שלטובת כולם).