אפקט כדור השלג של החירות - למה אפשר להיות אופטימים

יגאל קרסקאס

אני רוצה בפוסט הקצר הזה לתת כמה סיבות למה ככל שיש יותר ליברטריאנים, יהיה לליברטריאנים יותר קל לייצר יותר ליברטריאנים. כלומר אני טוען שיש תהליך של self-reinforcement של משוב חיובי בהשפעה של כמות הליברטריאנים על כמות הליברטריאנים.

אתם גם יכולים ללמוד מפה מה יש לעשות כדי שהחירות תנצח, כי כמעט כל נקודה שאגיד פה גם דורשת פעולה מצד החירותנים (ככל שיש יותר חירותנים יש יותר סיכוי שהדברים האלה יקרו, Naturally, אבל ברור שזה גם בסוף תלוי בכם).

הסיבות לכך רבות ומגוונות:

נתחיל עם הסיבות הברורות והבנאליות, ונמשיך אחר כך לסיבות היותר מעניינות -

1. הסיבה הכי פשוטה וברורה מאליה היא שכל חירותן יכול לשכנע עוד אנשים, וזה תהליך עם משוב חיובי ברור.

2. פופוליזם - הרבה אנשים מאמינים במשהו רק כי הוא פופולארי, ולא מוכנים להאמין בדעות שאין מאחוריהן קהל מספיק גדול. ככל שאחוז גדול יותר מהאוכלוסיה חירותן, יהיה לאנשים יותר קל לקבל את זה.

3. חינוך - ליברטריאנים יכולים להביא ילדים ולחנך אותם כבר מגיל צעיר על אתיקת החירות, וככל שיהיו יותר חירותנים כך יותר סיכוי שיהיו גם מורים חירותנים ויותר יוצרי תוכן, וכך האידיאולוגיה תתפשט.

4. תקציב - יותר חירותנים = יותר ביקוש ותקציב ליוצרי תוכן ומובילי דעה חירותנים, ויותר כוח צרכנים לביצוע חרמות וולנטריות נגד חברות וארגונים 

5. אלגוריתם - יותר חירותנים = יותר צפיות ושיתופים של תוכן חירותני, וכך יותר סיכוי שהוא יגיע גם לעוד אנשים חדשים.

6. הצבעה וכוח פוליטי - יותר כוח פוליטי לחירותנים משמעותו פחות כוח פוליטי לאידיאולוגיות הכופים להשתמש בכספי מיסים בשביל לחזק את הכוח הפוליטי שלהם דרך השפעה על המדיה, מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

7. כוח חברתי - כאשר מישהו אחד בעבודה ובקבוצת החברים שלך חירותן, אתה יכול להתעלם ממנו, אין לו עם מי לדבר על זה, והוא צריך להגן על הדעות שלו לבד בכל ויכוח. כשיש שני חירותנים - הדינמיקה שונה לגמרי. הם מחזקים אחד את השני, מלמדים ומשתפים אחד את השני בדברים חשובים, ומנהלים שיח בניהם שאחרים יכולים להתעניין ולהצטרף אליו.


עכשיו לסיבות פחות בנאליות, שקשורות פחות לשכנוע ותפוצה, ויותר להשפעה של כמות החירותנים על עצם אמיתות האידיאולוגיה (!) ההגיון מאחורי הסיבות בקטגוריה הזאת היא שאנשים שמאמינים באידיגולוגיה מסויימת, יפעלו במציאות גם כדי להוכיח אותה. זאת בעצם נבואה שמגשימה את עצמה. זאת טענה חזקה - ככל שיש יותר חירותנים, האידיאולוגיה תהיה נכונה יותר!
עכשיו דוגמאות:

1. פגיעה בסטיגמה החברתית נגד מפירי חוקי ממשלה לא אלימים - אדם שמעלים מיסים, עוקף רגולציות, ולא מוכן לשתף פעולה עם חוקי מדינה מטומטמים, לא יסבול מסטיגמה חברתית ככל שיש יותר חירותנים. יש מאחוריו תמיכה אידיאולוגית וחברתית שתוריד את חסמי הבושה נגד ביצוע הפעולות האלה.
וככל שיותר אנשים מעלימים מיסים, הנטל יפול על האנשים שלא מוכנים לעשות את זה, וכך הם ירגישו יותר חזק את הנזק מהמדינה וידרשו שתפחית את הנטל. וככל שיותר אנשים לא מקשיבים לרגולציות, האמון של אנשים ביכולת של המדינה לעשות רגולציה צריך לרדת עובדתית.

2. חדירה לעמדות כוח - כאשר במשטרה בצבא ובמוסדות ציבוריים יש עובדים חירותנים, והם מסרבים לבצע פעולות אלימות נגד חפים מפשע (בין אם בגלוי או כמחאה סמויה), היכולת של אנשים להתעלם מחוקים כופים בלי לשאת בתוצאות מתחזקת, וכך האפקטיביות של הממשלה קטנה (כדי להגיע לאותם תוצאות הם יצטרכו להפעיל הרבה יותר כוח ולעשות הרבה יותר נזק, כך שאפילו מי שמתנהל לפי אידיאולוגיה תועלתנית יתמוך בה פחות). העובדה הזאת גם מקלה על אנשים שרוצים להחזיק ולהביע דעה חירותנים בלי פחד מהממשל.
בנוסף, אותם אנשים משמשים כחפרפרות ו-whistleblowers שחושפים מידע ושחיתויות על המדינה.

3. ניצול וזלזול בשירותים ממשלתיים - לחירותן לא אמורות להיות שום נקיפות מצפון כאשר הוא מנצל שירותים ממשלתיים. כלומר, יש הרבה אנשים שמוותרים על ה"זכויות" שהמדינה מציעה להם, ויתייחסו יפה לעובדי ממשלה, אבל חירותן ינצל את המערכת עד תום ונגעל ממראה של עובדי ממשלה (אלה שאינם חפרפרות). אם זה לא רכוש פרטי של מישהו, תעשה עם זה מה שבא לך. זה מגדיל את העלויות ומוריד את היעילות של מערכות ממשלתיות ביחס למערכות פרטיות.
הזלזול הגדל בעובדי מדינה יגרום לאנשים המוסריים והחכמים לעזוב את המוסדות האלה, היעילות שלהן תקטן והמשאבים הוולנטריים שהן מנצלות יחזרו לשוק. וכך הפער במוסריות וביעילות בין עובדי מדינה לעובדי השוק החופשי ברור עוד יותר, הזלזול וחוסר האמון במוסדות המדינה גדל, האנשים הטובים עוברים לשוק החופשי - וחוזר חלילה. כדור שלג.

4. הגדלת הסיכון לביטול שירותים ממשלתיים - ביחד עם גידול בכוח הפוליטי, גדל הסיכוי שחירותנים ישפיעו על מדיניות ציבורית ויסגרו ברזים לכל מיני שחיתויות.
המשמעות של זה כפולה - גם זה אומר שמשתלם פחות לעשות לוביזם - כי אחרי הרבה מאמץ יכול לבוא ליברטריאן ולסגור לך את הברז, אז למה לנסות בכלל? וכך תהיה מראש פחות פרופגנדה כופיסטית של כל מיני קבוצות לחץ ויהיה פחות בולשיט קומוניסטי ממומן להפריך.
וגם הדבר ממש יפחית בפועל את האפקטיביות של הממשל, כי אם כל רגע יכול לבוא מישהו ולפגוע במדינת הרוווחה למשל, אז הנזק מיצירת תלות של אנשים באותה מערכת גדל. כך גם האמון של אנשים במערכות ציבוריות יקטן והם מראש יבנו עליהן פחות, וכך גם יתאמצו פחות כדי לשמר אותן.