מדינת הרווחה פוגעת בנזקקים - ההוכחות - חלק 3
1 יצירת תירוצים לעוד התערבות הרסנית
13 החצנות שליליות בין-לאומיות
אמ;כק (ארוך מידי כן קראתי):
כרגיל כהקדמה אזכיר לא ליפול ב"אפקט הדילול", יעני לא לבצע ממוצע (בפוסט הזה יותר קריטי מהשאר). כל עלות נוספת מוסיפה נזק, גם אם היא "קטנה", חייבים להוסיף אותה על גבי הקודמות.
1. השנאה, הפוליטיזציה והנזק הכלכלי יכולים לשמש כתירוץ לעוד התערבות ממשלתית.
"אם החרדים נהנים כל כך מהרווחה, למה שהמדינה לא תספק לחילונים תיאטרון/תואר במדעי הרוח/מצעדי גאווה...?", "אתה נהנה מביטוח לאומי, אז זה מוצדק שאני אגנוב ממך עוד בשביל לממן X..." וההתערבות הנוספת תוביל לעוד הרבה נזקים חמורים בעצמה.
למשל, אדם ירצה לעשן, אבל בגלל מערכת הרווחה, אנשים שלא מסכימים עם זה יכולים להגיד שהמעשנים הם סטטיסטית נטל על מערכת הרווחה/הבריאות הציבורית, וכך לדרוש פגיעה בזכויות שלהם. זה ייצור שנאה וסכסוכים בין קבוצות, שיכולה להוביל בקלות לעוד התערבות ממשלתית נוראית. ול"מלחמה בסמים" למשל יש נזקים גדולים.
עוד דוגמא, מערכת הרווחה משמשת הרבה פעמים כתירוץ להגבלת הגירה, וכך התחרות בין מדינות נפגעת, וכך גם איכות החיים ואיכות השלטון בכל המדינות (פחות תחרות = פחות איכות).
גם החובות והנטל הכלכלי עלולים לגרום לעוד סחיטות מהמדינה, ולחצים פוליטיים פופוליסטיים שעלולים להיות הרסניים (היפר אינפלציה), ולהביא לעליית אידיאולוגיות קיצוניות או פופוליזם הרסני לשלטון.
2. ההשפעות על מערכות ממשל אחרות:
מאחר שהמדינה קונה הרבה מוצרים ומשאבים מהשוק החופשי בעצמה, לשימוש כלל המערכות הממשלתיות, עליית המחירים שנגרמת כתוצאה ממדינת הרווחה תפגע גם בכל תוכניות הממשלה האחרות, שעכשיו צריכות יותר תקציב בשביל לספק את אותה רמת שירות.
אם הכל מתייקר, אז סביר שהמדינה תיקח יותר מיסים, מאשר שתקצץ במערכות ממשלתיות (זה קשה לפטר עובדים ולבטל שירותים ממשלתיים, גם מבחינה כספית [עובדים עם ועדים חזקים מתנגדים לפיטורים] וגם מבחינה פוליטית זה לא פופולארי) כך שמערכת הרווחה מובילה להעלאת מיסים נוספת בשביל שאר המערכות הממשלתיות, וביטולה יעשה את ההפך (הפחתת מיסים משמעותית).
-ככל שהמדינה גדולה יותר, כך קטֵנה היכולת של האזרח ללמוד ולהצביע בצורה נכונה, שתשמור על יעילות המערכת (למשל אם ההצבעה היתה רק בנושא המשטרה, האזרחים היו מדברים ולומדים ספציפית על הנושא, כך שההצבעה היתה הרבה יותר מושכלת וממוקדת בנושאים שעל הפרק, ולא כוללת מיליון נושאים שונים). המשמעות היא הרבה יותר פופוליזם ככל שהממשל גדול יותר.
-כחלק מהמשאבים הוולנטריים שמתבזבזים, אפשר להכניס עבודות עיתונות ודיווחים פרטיים נגד שחיתות ובעיות במערכת. אז במקום שעיתונאים (ושוטרים) ילכו לחפש שחיתויות במקום אחר, הם מבזבזים זמן גם על מערכת הרווחה. כך שקיומה של מערכת הרווחה יוצר שחיתות נוספת לא רק בתוכה, אלא גם בכל המערכות הממשלתיות האחרות, שעכשיו פחות עיניים מסתכלות עליהן.
ככל שהמדינה גדולה יותר, כך קל יותר לשחיתות להתחבא בתוכה.
3. הפגיעה בפנסיות: מכיוון שרוב האנשים חוסכים כספים לעתיד ולפנסיה ומשקיעים אותם בכלכלה, כל פגיעה בכלכלה תוביל בהכרח גם לפגיעה באותם חסכונות והשקעות. וכך יווצרו הרבה יותר עניים בטווח הרחוק. מבוגרים והילדים שלהם (למשל דרך ירושה קטנה יותר) יהיו עניים יותר וחשופים יותר לנזקים כלכליים. ומכיוון שמדינת הרווחה פוגעת בכלכלה ובצמיחה בצורה משמעותית ע"י כל העלויות הנ"ל, וגם פוגעת בהעדפת הזמן (אסביר ב10), התשואה על ההשקעות תקטן בצורה משמעותית, וכולם יסבלו כולל העניים, שגם הם צריכים חסכונות ופנסיה (גם אם העניים חוסכים ומשקיעים יחסית פחות, עדיין פגיעה בצמיחה תפגע גם בהם ישירות דרך החיסכונות).
4. ההוצאה של מערכת הרווחה גבוהה יותר מהנתונים הרשמיים. כי חלק מהתקציב הכללי/תחזוקתי (דיונים בכנסת, מבקר המדינה, ועוד) קשור למערכת הרווחה, ולא רק התקציב הרשמי של בט"ל/משרד הרווחה. וכמובן חלק מהתקציב הבטחוני, למשל בשביל אכיפת תשלום המס, מימון בתי כלא ובתי משפט. ביטול הרווחה יפחית תקציבים גם למערכות אחרות, לא רק משרד הרווחה וביטוח לאומי.
5. תמריץ לפגוע בעצמך ובאחרים אנסו ילדה בגלל התמריצים המוזרים שמערכת הרווחה יוצרת.
במערכת רווחה מופרטת-קהילתית הסיכוי של זה לקרות הרבה יותר נמוך. הנזק מפגיעה במוניטין שלך הרבה יותר גדול אם ניסית לרמות ככה מערכת פרטית מאשר אם עשית את זה למערכת הרווחה. וגם מבחינה מוסרית אנשים מרגישים הרבה יותר רע לגנוב ממערכת רווחה פרטית מאשר ביטוח לאומי, שאנשים ישמחו גם לשרוף את הבניינים שלו אם בא להם (כן זה קרה, אנשים שרפו סניפים של בט"ל, וממשיך לקרות).
כשהקהילה אחראית על עזרה לנזקקים, התחרות בין מוסדות, והקשרים והאמון בין אנשים, עוזרים ביצירת מערכת רווחה טובה ויעילה שמקשה יותר על רמאויות.
בדומה לזה סיממו ילדים בשביל קצבאות:
"תושבת נתניה בשנות ה-60 לחייה נעצרה במהלך חודש שעבר בצל חשד כבד נגדה שנתנה לכאורה חומרי טשטוש לילדיה כדי לגרוף קצבאות נכות ושירותים מיוחדים בסכומי עתק מהביטוח הלאומי. בזכות מצגי השווא, קיבלה הנאשמת במרמה מהמוסד לביטוח לאומי, גמלאות נכות כללית בסך כולל של כ-2 מיליון שקלים. לאורך שנות חייהם, דאגה הנאשמת לשכנע את ילדיה כי הם אכן סובלים ממגבלות ומחלות שונות. בנוסף על-פי כתב האישום האם נהגה להשפיל ולהתעלל בילדיה בזמן הוועדות - והכול למען מצג השווא שהכינה לוועדה בפעמים שהייתה מגיעה"
היא צריכה להראות מצג שווא רק בוועדות, אבל את הקהילה היא היתה צריכה לשכנע כל יום מחדש (המורים של הילדים למשל), והסיכוי שהיא היתה נמנעת מכך בשוק חופשי גבוה מאוד. בין אם משום שהמצב הכלכלי טוב יותר, או כי זה קשה יותר טכנית (ארגונים פרטיים נמצאים בתחרות, ומקרה כזה יפגע להם במוניטין), או כי יש נקיפות מצפון גדולות יותר כשעובדים על ארגון חסד מאשר הממשלה (והילדים כשיגדלו יכעסו יותר אם ההורים עבדו על ארגון חסד מאשר הממשלה, כי כולם שונאים את המערכת הממשלתית, אבל לא יקבלו בהבנה רמאות כזאת על ארגון חסד פרטי).
ולכו תדעו מה עוד אנשים עשו בשביל לרמות את הממשלה... (זה כמו להוציא גימלים, שאנשים גורמים לעצמם להיות חולים. רק שזה לפעמים ע"י פגיעה במישהו אחר, במקרה הזה הילדים). מדינת הרווחה יוצרת תמריץ לא רק לזייף נכות, אלא גם ממש להיות נכה (ולפחות מקטינה את התמריץ להגן על עצמך, ומעודדת לקיחת סיכונים בריאותיים)
עוד מקום שבו הבעיה הזאת מודגמת היא בעניין בחירת עבודה. בגלל שהבט"ל משלם על תאונות עבודה, התמריץ ללכת לעבודות מסוכנות גדל. כי הבט"ל ישלם... והמעסיק/העובדים פחות אחראיים כך לתוצאות של המעשים שלהם. במובן הזה בט"ל ממש מממן אנשים שיסכנו את החיים שלהם.
6. נוצרת פגיעה במנגנון הברירה הטבעית של קהילות.
הרווחה יוצרת מצב שקהילות תלותיות לא-פרודקטיביות גדלות יותר מידי על חשבון השאר, בלי שמות.. (((החרדים))), במקום שקהילות בעלות תרבות יצרנית ואחריות אישית ישגשגו במערכת שנותנת בחירה ויוצרת תחרות בין תרבויות ואנשים שונים (כמובן שהחרדים יכולים להצליח גם בתנאי תחרות, אבל זה ידרוש מהם מאמץ ליצרנות, ולא לוביזם ופוליטיקה). אז גם מבחינה ביולוגית וגם תרבותית משתמרים כך גנים/תרבויות תלותיות והנזק של זה לטווח הרחוק עלול להיות עצום. אנחנו עדיין חיים בעולם של אבולוציה, וגם אם זה לא כיף לשמוע, יש מחיר אבולוציוני לבחירה לשמר תרבויות תלותיות. ומישהו עומד לשלם אותה. אפשר להתווכח הרבה על מה יותר מוסרי. זה כמו השאלה ששבטים בעבר היו צריכים להתמודד איתה, האם להתעכב בשביל לעזור לזקנים האיטיים מאחורה, או לנטוש אותם ולהמשיך קדימה בשביל שאר השבט. לכל החלטה יש מחיר. גם אם לדעתכם יותר מוסרי להתעכב, לדעת אחרים אולי לא (מה שווה יותר, להציל מישהו עכשיו במחיר גדול, או להשקיע את הכסף בהמצאת תרופות שיצילו יותר אנשים בעתיד?) אין הצדקה לכפיית הדעה שלכם על כל השאר. מי שרוצה יחשוב על הנזקקים בעתיד, מי שרוצה יחשוב על הנזקקים כהווה. מי שרוצה ידאג רק לאזרחים במדינה, מי שרוצה ידאג רק לשאר העולם. אדם אחד יתן רק לקהילה שלו, ואחר יתן רק למשפחה שלו. ולמרות שזה לדעתי פחות מוסרי, אפשר גם לא לתת לאף אחד ולהיות אגואיסט. זכותך, וכל עוד לא פגעת בזכויות קניין של אחרים אין שום הצדקה לפגוע זכויות קניין שלך. לאדם מותר להיות לא מוסרי, אבל אפשר להצדיק פגיעה בזכויות שלו רק אם הוא בוחר להיות אנטי-מוסרי.
לכפות על אדם לתת צדקה זה לא שונה בכלל מכפייה דתית, כפייה לתרום איברים, או כפייה להביא ילדים. בכולם פוגעים בזכויות קניין שלו (בעלות עצמית או חיצונית) בשם ערכים סובייקטיביים ותועלת למישהו אחר.
7. בקשר לנקודה הקודמת, מחקר מצא ש: "קצבת הילדים הממוצעת לילד מסדר גבוה הגדילה את ההסתברות של נשים נשואות ערביות (כולל בדואיות ומזרח ירושלמיות) ללדת בסדר גודל של 6-7 אחוזים ושל חרדיות בכ3 אחוזים, ולא הייתה לקצבה השפעה על הילודה של כלל הנשים היהודיות הלא חרדיות והדרוזיות". וזה רק חלק קטן מאוד מכלל הסבסוד שמבוסס על ילדים בישראל (אז ההשפעה האמיתית על הילודה חמורה בהרבה).
8. עוד נזקים חברתיים: כאשר לוקחים לאדם את הבחירה אם להיות מוסרי או לא, ע"י כפיית עשיית מעשים מוסריים, למעשה מבטלים, ולפחות פוגעים, באפשרות שלו להיות באמת מוסרי (אפשר להיות מוסרי רק מבחירה). מה המחיר של זה? בלתי ניתן לכימות. אבל קיים. כנראה זה גם גורם לאנשים לחשוב שהם מיותרים והבחירה שלהם לא ממש רלוונטית. הם איבדו כוח אינדיבידואלי לשנות את המציאות לטובה מתוך בחירה אישית. והידיעה שאתה לא ממש יכול לשנות בעצמך (כי לקחו לך את הכסף בכוח), יכולה בקלות לגרום לדיכאון אצל אנשים, ומעבר לסגנון חיים נהנתני וניהיליסטי מתוך תסכול/שעמום.
גם המעבר מתרבות של צדקה מבחירה, לתרבות של "מגיע לי", משמעותה שאנשים לא יחושו ברי מזל ומוקירי טובה לתורמים שלהם (ואז גם ירצו "להעביר את זה הלאה"), אלא ירגישו שנותנים להם מתוך כפייה או תועלת פוליטית.
לתפיסה כזאת יש השפעה על כל האווירה במדינה, מאווירה של חסד קהילתי מתוך בחירה והוקרת טובה, לחברה של "זכויות" בירוקרטיות מתוך כפייה ומניעים פוליטיים. +במקום לאפשר לנזקקים להוציא את עצמם בכבוד מהעוני ע"י מציאת עבודה טובה (מה שיהיה יותר קל ונפוץ בקפיטליזם), מתייחסים אליהם כמו אפסים חסרי יכולת שלא מסוגלים לספק שום דבר לחברה ולהרוויח בכוחות עצמם. תפיסה זו גורמת גם לעני להסתכל על עצמו בצורה הזאת. במקום לעודד את העני ולתמרץ אותו לעבוד, נותנים לו יחס מזלזל ומקטין, וגורמים לו להיות תלוי ב"חסדם" של פוליטיקאים. כאילו הם הורים שלו והוא תינוק חסר תועלת שצריך להיות תלוי בהם. גם ברגע שמערכת הרווחה פוגעת במישהו, יש סיכוי גבוה מאוד שהוא יטיל את האחריות על כך על כלל האזרחים (כי התפיסה הפופוליסטית היא שהמדינה הדמוקרטית מייצגת את העם), ולכן יתיר לעצמו לפגוע ולחיות על חשבון אחרים (כי הם כאילו פגעו בו דרך מדינת הרווחה). וכך מדינת הרווחה תעודד פגיעה בחפים מפשע. בהחלט ניתן לראות את זה כשהנכים חוסמים כבישים למשל. במערכת רווחה פרטית פעולות טרור כאלה לא יכולות לעבוד מכיוון שאין גוף אחד שמייצג את התרומות של כל העם, שפעולות טרור יפעילו עליו לחץ להביא יותר לקבוצה הטרוריסטית. ואפילו להיפך, חסימות כבישים יכולות להוביל לכך שהפוגעים יקבלו פחות כי אנשים יפסיקו לתמוך בהם. אז עידוד הטרור במדינת הרווחה הוא גם בגלל התמריצים (קל לדרוש פרוטקשן מהממשלה ע"י פגיעה בחפים מפשע), וגם בגלל התרבות הקולקטיביסטית שמתירה לפגוע בחפים מפשע כאילו שיש להם אחריות על מעשים רעים שהמדינה עשתה.
9. המשמעות של ניידות סוציו-אקונומית גבוהה:
במצב שיש ניידות סוציו-אקונומית גבוהה, אפילו אם חוסר היעילות של הממשלה הוא רק 1%, כבר מדינת הרווחה היא רעיון מפגר.
הסבר: גם אם מתעלמים מאינסוף העלויות הסמויות שלה, ומניחים שהיא אופטימלית חוץ מחוסר יעילות מסויים (כלומר, נשרף אחוז מהכסף במעבר במערכת עצמה, אבל חוץ מזה שאר העוגה נשארת באותו גודל), זה אומר שגם העניים, מאחר שרובם המוחלט יכולים לצאת מהעוני בקרוב (זאת המשמעות של ניידות סוציו-אקונומית גבוהה), נדפקים מזה. לגנוב מהם כשהם עשירים, ואז לשרוף חלק מזה בשביל לתת לעניים שעומדים גם הם לצאת מהעוני בקרוב, זה אינפנטילי. כי אז בשביל מי עושים את זה? בפועל גם העניים ידפקו מזה, כי "עוני" במצב כזה הוא זמני. ובמהלך חייו של העני סה"כ זה ממש לא ישתלם לו, כי לוקחים לו בזמן שהוא עשיר יותר ממה שהוא מקבל בזמן שהוא עני (מתחייב מעצם זה שיש חוסר יעילות מסויים).
בטח כשאפשר לקחת הלוואה בזמן שאתה עני ולהחזיר כשאתה עשיר (משתלם ככל שהריבית נמוכה יותר, מה שבוודאי נכון בקפיטליזם, כשהעדפת הזמן נמוכה וכך גם הריבית).
במציאות, הניידות כמובן לא כזאת גבוהה, אז לא יכולה לשמש כשלעצמה טיעון מוחץ נגד מדינת הרווחה. אבל מצד שני, החוסר יעילות של הרווחה הרבה יותר גבוה מ1%! לכן, ייתכן מאוד שנקודה זו לבדה מספיקה בשביל להוכיח את טענת הפוסט שמדינת הרווחה פוגעת בעניים.
אגב, בישראל הניעות/ניידות/מוביליות החברתית היא גבוהה מאוד, וכמובן תשתפר מאוד אם נעבור לקפיטליזם (במיוחד אצל החרדים, כנראה נראה אצלם שינוי גדול שיגרום לרבים מהם לשנות אורח חיים ולצאת כך מעוני ע"י עבודה. ובכללי שיפור הפיריון וירדת הריבית יקלו על אנשים לצאת מעוני), לכן הטיעון הזה עובד טוב במיוחד בישראל.
10. הוספת אי וודאות הרסנית לשוק. מכיוון שהמערכת הממשלתית ממש מפגרת ועושה דברים חסרי הגיון, אנשים עלולים ביום בהיר לאבד חסכונות בלי הזהרה מראש, לבזבז ימים בבית משפט בגלל חוב מחורטט לבט"ל (דוגמאות בפוסט הקודם), או לאבד את רווחיות העסק בגלל שינוי חוקים במערכת הממשלתית. חוץ מהפגיעות האנקדוטליות, אי-הוודאות שנוספה פוגעת בהעדפת הזמן של האזרחים, וכך יורדת רמת החיים בארץ כתוצאה מפגיעה בתמריץ להשקיע ולהגדיל את מבנה ההון. גם מצד המיסים נוצרת אי-וודאות הרסנית (לך תדע מה יהיה המס בעתיד, אם שווה לך להשקיע ללמוד מקצוע קשה או לא, אם להקים עסק או לא).
כל זה מגדיל את הריבית בשוק (כי אנשים פחות מוכנים לתת הלוואה כאשר אי הוודאות גדולה), ובנוסף לנזקים הרבים שזה עושה, זה מקשה על עניים לצאת מעוני (הלוואות נהיות יקרות יותר).
מומלץ לקרוא האנס הרמן הופה בשביל להבין יותר טוב את החשיבות הרבה של העדפת הזמן.
[אפשר לטעון שמצד שני היא נותנת ביטחון לאנשים ע"י רשת ביטחון, אבל זאת טענה מעגלית כי למעשה גם בזה היא כושלת כי היא עושה בפועל יותר נזק מתועלת, ופוגעת ברשת הביטחון של השוק החופשי יותר ממה שהיא מוסיפה, וגם כי במוקדם או מאוחר היא תיאלץ לקצץ קצבאות, ואנשים יגלו למשל שהפנסיה שלהם לא באמת קיימת וכל מה שהם שילמו לבט"ל היה חלק מהונאת פונזי. אנשים שחשבו שהם בטוחים פתאום יגלו ששינו את החוקים וכבר לא מגיע להם שום קצבה. השוק החופשי יתן רשת ביטחון טובה בהרבה (לא רק דרך תרומות, גם דרך מוסד המשפחה, הקהילה, היכולת העצמית להוציא את עצמך מעוני, ובגלל חברות ביטוח פרטיות שיהיו יעילות יותר)]
11. העובדה שהמעסיק צריך לשבור תראש עם הבירוקרטיה של בט"ל בשביל לשלם לעובדים, יוצרת חסם כניסה למעסיקים חדשים, וככה בעיקר עסקים קטנים נפגעים מזה, כי יותר קשה להם להתמודד עם בירוקרטיה, וגם יהיו פחות מקומות עבודה. ייתכן שהעובדה שהמעסיק משלם בשביל העובד, זה יוצר אשליה אצל העובדים שהם לא מקבלים מספיק שכר (למרות שהוא כן משלם עליהם הרבה, אבל בצורה עקיפה, בגלל מיסים ובירוקרטיה). עוד גורם לשנאה מיותרת ותסכול (המעסיק חושב שהעובד לא מספיק טוב ביחס לעלויות שלו, העובד חושב שהמעסיק לא משלם לו מספיק על העבודה).
נוצרים גם עיוותי מס כתוצאה מהאפליה המלאכותית בין שכירים לעצמאיים בתשלום בט"ל.
12. עלות סמויה גאוֹלית.
מכיוון שבגאוֹליות (הגרסה העברית של גאו-ליברטריאניזם, להרחבה צפו בסרטון הזה) יש הע"מ (החזר ערך משאבים), שזה כמו הבטחת הכנסה קבועה בלי שום קשר לרמת ההכנסה שלך, שממומנת באמצעות תשלום מע"ק (מאזֶן ערך קרקע, או מס ערך קרקע, בהקשר הפוליטי),
מדובר ב"רשת ביטחון" מצויינת, שלא יוצרת בועות עוני (כי אין לך שום סיבה לא לצאת לעבוד, אתה תקבל את אותו סכום בלי קשר לכמה אתה עובד), וגם היא יעילה מאוד כי רק מדובר בהעברת כספים בשווה. אין בקושי איבוד של הכספים בדרך, ואיך אבדן רווחה כמו אצל מיסים על הון ועבודה, כי קרקע נמצאת בהיצע קבוע.
אבל מדינת הרווחה שמבוססת על מיסים גרועים, תגרום לירידת ערך הקרקע בהכרח. המשמעות היא שההכנסות ממע"ק יקטנו וכך גם ההע"מ. כלומר, המדינה יוצרת מערכת רווחה רעה, על חשבון מערכת רווחה טובה. עלות סמויה זו היא משמעותית ביותר. כי כל העלויות הסמויות האחרות שהזכרנו, בסופו של דבר גם כן פוגעות בערך הקרקע (כי מי רוצה לחיות במדינה עם רמת חיים נמוכה כזאת, ושנאה ופגיעה בבחירה וכו..? וגם עצם הירידה בפיריון ועלייה ביוקר המחייה תפגע בערך הקרקע הריאלי בלי קשר לאם אנשים בורחים מכאן), וכך גם יפגע ההע"מ.
כיום, שאין מע"ק והע"מ, עדיין הפגיעה בערך הקרקע תתבטא (אבל כנראה במידה פחותה), מכיוון שהמס ממכירות והשכרת נדל"ן, ארנונה, וההכנסות של רמ"י ממכירת קרקעות, ירדו עם ירידת ערך הקרקע, וגם ההכנסות ממיסים אחרים.
מכיוון שגם מס הכנסה, בסופו של דבר תלוי בערך הקרקע. אם ערך הקרקע של המדינה היתה נמוכה, היה קשה מאוד לדרוש מאנשים פה מס הכנסה, כי הם היו בורחים מהר למדינה אחרת. רק במדינה עם ערך קרקע גבוה אפשר לגבות מיסים גבוהים.
בנוסף לכך, המדינה לוקחת קרקעות למדינת הרווחה עצמה. וזאת גם עלות סמויה בפני עצמה (יצירת מחסור מלאכותי במשאבים בשוק), וגם דיי משמעותית. למשל ראו לדוגמא את עלות השטח של מטה ביטוח לאומי:
שימו לב שמערכת זו בגאוליות גם מייתרת את הרווחה, בכך שהיא עונה על הרבה מהצרכים שהרווחה לכאורה באה לענות עליהם.
13. החצנות שליליות בין-לאומיות: מבחינת מדינות אחרות ברור שמשתלם למדינה שלנו, שלא תהיה להם בכלל מדינת רווחה. מכיוון שככל שהאינדיבידואלים היצרניים שם יסבלו פחות ממיסים, הם ייצרו יותר, ויהיה יותר זול לייבא מהם מוצרים. וגם החדשנות הטכנולוגית שתצא משם תגדל ככל שהם יותר קפיטליסטים. המשמעות היא שביטול עולמי של מדינת הרווחה יכול להיות מועיל מאוד לעניים, אפילו אם אתם חושבים שמדינת הרווחה מועילה לעניים המקומיים (למאו), כשתתחשבו בהחצנות השליליות של מדינת הרווחה על עניים של מדינות אחרות, תבינו שביטול כלל-עולמי שלה יכול להיות מועיל מאוד לעניים. אם במדינה שלנו נבטל את מדינת הרווחה ונהיה דוגמא למדינה שלמרות (יותר נכון בגלל) שאין לה מדינת רווחה, ויש צדקה וולנטרית (והע"מ), הנזקקים וכולם משגשגים, זה יכול להשפיע על מדינות אחרות להקטין את מדינת הרווחה והמיסים שלהם. וכך אנחנו גם נהנה ממוצרים זולים ויותר חידושים טכנולוגיים ויותר יציבות כלכלית עולמית (ועוד כל מיני החצנות חיוביות של קפיטליזם), יותר ייבוא יותר ייצוא וכך קשרים טובים יותר עם מדינות אחרות. הרבה פעמים בקביעת מדיניות מדינות פונות לראות מה עושים במקומות אחרים, לכן מה שאנחנו עושים פה יכול בהחלט לגרום גם לאחרים לעשות את זה. וגם אם לא, וביטול הרווחה רק יעשה פה קפיטליזם חזירי שאפת לו רק מצמיחה, ומלא אנשים יהיו עניים (למאו), והשאר יהיו עשירים מאוד ויקנו מלא דברים - הגידול של הסחר עם מדינות אחרות יעזור לכלכלה של מדינות אחרות, שרבים מהאזרחים שלהם הרבה יותר עניים מהעניים אצלנו, כך שבמבט גלובלי זה אלטרואיסטי יותר לשפר קשרי מסחר מאשר להשקיע בעניים מקומיים (שחיים כמו מלאכים ביחס לעניי עולם שלישי).
14. המערכת הממשלתית מבזבזת משאבים גם בכך שאנשים מוכשרים הולכים לעבוד בנושאים שסובבים את הבירוקרטיה החדשה שנוצרה (לאו דווקא דרך משרד הרווחה עצמו). ספציפית במקרה שלנו, עו"ד שמתמחים בבט"ל, וחברות למימוש זכויות - היו מוצאים עבודות אחרות, ומשתמשים ביכולות שלהם בצורה הרבה יותר טובה בשוק החופשי, במקום בניסיון להבין ולהילחם במפלצת הממשלתית.
15. חוסר גמישות: המערכת הממשלתית לא גמישה להתמודד עם זמני משבר (ברגיל היא על סף קריסה גם ככה), כל מערכת בירוקרטית פוגעת בגמישות של השוק למצבי חירום. דוגמא עכשווית היא ההתאקלמות הגרועה של מערכות הממשלה לקורונה. עוד דוגמא היא התופעה המוכרת של מחסור (שחוזר על עצמו "במפתיע" כל שנה) במוצרים שנמכרים בשוק עם הרבה התערבות ממשלתית, כמו מוצרי חלב ובייצים.
גם סמאלנים חייבים להודות שאי אפשר להגדיל את מערכת הרווחה בלי גבול, ושגם מבחינתם זה לא יעיל להגדיל מעל לסף מסויים (לפי הטענה שלי הסף הוא ב0, אבל גם לדעתם אמור להיות סף כלשהו).
הם גם חייבים להודות שהמציאות תמיד משתנה, ושזה אומר שאותו גבול צריך לזוז עם הזמן, גם לכיוון מטה לפעמים (ואפילו לרוב, במיוחד אם ההצדקה שלהם מתבססת על זה שצריך שתהיה "רמת חיים מינימלית" לכולם, ועם הזמן המחירים של מוצרי הצריכה הבסיסיים יורדים בקפיטליזם בגלל חדשנות ותחרות, אז לוגית נגזר שגם מדינת הרווחה צריכה להצטמטם עם הזמן כי הצורך בה קטן).
הבעיה היא שמאוד מאוד קשה להקטין את מערכת הרווחה. זה מאוד לא משתלם פוליטית, ויש לזה עלויות נוספות כי כל שינוי כזה במדינה לוקח מלא זמן ומשאבים. ולכן הסמאלנים גם חייבים להודות שייתכן מאוד שמערכת הרווחה תהפוך לנטל כי היא גדולה מידי, ויהיה קשה מאוד להקטין אותה לגודל "הנכון" מהר, וכך כולם חייבים להודות שהיא תעשה נזקים במשך הרבה זמן ואולי גם לצמיתות.
16. "חלית? נפצעת?" נקודה חשובה בקשר ליעילות ההעברה של קצבאות, היא שאנשים רבים משלמים לחברות למימוש זכויות פרמיות ואחוזים מתוך הקצבה, בשביל שיעזרו להם להתמודד עם המפלצת שנקראת בט"ל. לפעמים זה יכול להגיע ל20% ואף יותר מהקצבה (לרוב למשך כמה שנים).
אז גם 30% מהכסף שכן מגיע ליעד במערכת הרווחה (שעבר את האדמיניסטרציה והרמאים...) חלק לא מבוטל מתוך זה יכול ללכת בכלל לחברות כמו "זכותי", בשביל לעבור את התהליך עצמו של השגת הקצבה.
שלא לדבר על הזמן, הכאב ראש, והמשאבים האחרים שנדרשים ממקבל הקצבה בשביל לעבור את התהליך... במיוחד הזקנים והחלשים ביותר, צריכים להשקיע יותר משאבים מהממוצע, בשביל להצליח להתמודד עם המפלצת. "גש לסניף" גם בשביל דברים מפגרים שהיה אפשר לעשות דרך אימייל, או פגישה אינטרנטית. גם לזה יש מחיר סמוי גדול שלא נכנס לתקציב הרשמי. נסיעות מיותרות = פקקים, זיהום אוויר, אובדן ימי עבודה... כמו כן, צריך להחשיב את הטונות של זמן שאנשים מבזבזים בתורים ובהמתנה למענה טלפוני מבט"ל.
17. מערכת הרווחה, כמו הרבה מהממשלה, ממומנת ע"י חוב. פשוט פגיעה בילדים שלנו, שיצטרכו להחזיר אותו עם ריבית. וצריך לזכור שבט"ל הוא הונאת פונזי ועל סף פשיטת רגל. הם זורקים חלק מהנזק הלאה לדור הצעיר כדי לממן את מדינת הרווחה, כדי להבין באמת את גודל הנזק כי אפשר להתחשב רק בנזק עכשווי, חייבים לכלול גם את הנזק שיהיה בעתיד בגלל החוב והריביות עליו.
18. הגדלת התלות של האזרח במדינה - אזרחים חלשים וממשלה חזקה - מתכון מצויין לעליית דיקטטורות ופאשיסטים. למשל ברגע שאזרח לא יהיה נחמד לשלטון הוא יפגע קשה ע"י סנקציות מהממשל (קיצוץ קצבאות), בגלל התלות הגדולה שלו בהם. זאת עלות סמויה שיש לה אולי הסתברות לא כזאת גבוהה להגיע לרמות הקיצוניות שלה (עליית שלטון קומוניסטי/פשיסטי), אבל מצד שני, הנזק, אם זה קורה, הוא עצום. הייתם לוחצים על כפתור שיש לו סיכוי של 2% להרוג את כל המשפחה שלכם ללא שום תועלת? למרות שזה אולי סיכוי נמוך (לא בטוח בכלל), הנזק כל כך גדול, שזאת נהיית עלות סמויה משמעותית. במיוחד כשמחשיבים את העובדה שהנזקים החברתיים (שנאה וכו) ויוקר המחייה גם הם יכולים לעודד עליית משטרים טוטאליטריים.
19. הפגיעה הכלכלית במעמד הביניים וכל השאר, יכולה לבוא לידי ביטוי אצל חלק מהאנשים עם תופעות קשות של פשיעה, תסכול, ועבודת יתר (לפצות על הכסף שנגנב מהם, והעלייה ביוקר המחייה)... וזה יביא מחלות ועוד בעיות קשות שיפגעו במישרין או בעקיפין גם בנזקקים (למשל יותר חולים = מערכת בריאות יקרה יותר).
האמת שנוהגים להתעלם ממנה, היא שמציאות שבה לעשיר יש מליון שקל ולעני מאה שקל (ריאלי), עדיפה לעני(!) על פני מציאות שבה לשניהם יש רק מאה, גם אם העשיר לא יתרום מהם כלום. כי כשהעשיר יסבול מבעיות דומות שיש לעני, הוא גם ידרוש משאבים דומים לטפל בהם. וכך הם יתחרו על אותם משאבים - ולעני יהיה פחות מהם לעצמו...
20. כידוע מערכת הרווחה מחמירה את האבטלה, וזה יקטין את התוצר הריאלי ויחמיר את יוקר המחייה, שזה יפגע במיוחד בחלשים ביותר. אבל מעבר לזה, הפגיעה בתמריץ של עניים לעבוד ולפתח קריירה וניסיון יכולה למנוע מהאנושות הרבה חדשנות ויזמות טובה. הרבה מהיזמים הגדולים הגיעו מעוני. דווקא הדוחק יכול לגרום לאנשים לחשוב יצירתית ולהתאמץ יותר לחשוב על דרכים לייצר ערך לאחרים ולהרוויח מכך.
21. כלכלה מצליחה מביאה שלום ביטחוני (בגלל קשרי מסחר טובים), וזה מועיל לכולם, אולי במיוחד לעניים. הפגיעה בכלכלה שיוצרת מערכת הרווחה, תפגע במעמד הגאופוליטי והמצב הביטחוני במדינה. וכמובן יש עוד הרבה החצנות חיוביות לכלכלה מצליחה, שיועילו גם לעניים. למשל, דמיינו אדם עשיר מאוד, ואגואיסטי מאוד. הוא לא רוצה לפגוע באחרים והוא אתי ומקבל את העאי"ת, אבל הוא פשוט מרוכז בעצמו ולא רוצה לתרום כלום לאחרים. יותר מזה, המטרה שלו היא לבזבז את כל הכסף שלו על עצמו לפני שימות. גם אדם כזה, מאוד מועיל לעניים. דרך אחת חשובה היא שבתור אגואיסט הוא לא רוצה למות/לסבול ממחלות. אדם כזה, ייתכן מאוד שאם הוא מספיק עשיר הוא יממן מחקרים ופיתוח של תרופות למחלה שהוא חולה בה, או שיש לו סיכון לחלות בה. הפיתוחים שיממן - יועילו בסוף לכולם. כלומר אפילו עשיר אגואיסט לחלוטין כנראה יעזור לעניים.
בפוסט הבא ארחיב על החצנות חיוביות נוספות.
22. עצם זה שביטוח לאומי קיים, זה מאפשר לנוכלים להתחזות אליהם ולעקוץ אנשים. ותתפלאו, מסתבר שזה קורה הרבה יותר ממה שאתם כנראה חושבים. מעט דוגמאות:
הפגיעה בפרטיות:
נקודה דומה שצריך לזכור היא שהמדינה לא חסינה למתקפות סייבר, ויש סיכון רב בשמירת כל כך הרבה מידע על אזרחים בידי הממשלה (ובכל כך הרבה משרדים שונים), וככל שהממשלה גדולה יותר כך זה יותר מסוכן כי יש יותר סיכוי שתימצא פירצה. בעצם זה שהרווחה קיימת, זאת עוד חדירה ופגיעה בפרטיות ובביטחון של האזרח.
ויש לא מעט דוגמאות למידע שלא נשמר חסוי כראוי במשלה:
עזרה דרך חתונה -
ככל שיש יותר אנשים במעמד הבייניים, וככל שהם יותר עשירים, הסיכוי שילדים של עניים יתחתנו עם אנשים עשירים יותר מהם גדל. וזאת אחלה דרך לצאת מעוני. זה יכול גם לעזור להורים של העני שהתחתן לצאת מעוני, כי זה יגרום לכך שההורים שלו צריכים פחות לתמוך בו כלכלית, ואולי אפילו בן הזוג העשיר או הוריו יעזרו כלכלית להורים העניים. ככל שהעשירים יהיו עניים יותר, העזרה המאוד חשובה הזאת לעניים תיקטן גם.
גישה להלוואות -
במציאות אנשים עניים לוקחים הלוואות בעיקר מחברים ומשפחה (הרבה יותר מהשאר). לא מדובר בתרומה בדיוק, אבל בגלל ההנחה בריבית (לפעמים אפס) זה עוזר להם מאוד. פגיעה ברמה הכלכלית של מעמד הביניים והעשירים, ובקצב הצמיחה הכלכלית בכלל (ומבחינה כלכלית/תרבותית - העלאת העדפות הזמן) יפגעו מאוד ביכולת של העניים לקבל הלוואה כזאת.
ואם כבר אז אזכיר עוד הפסד, שהוא נדיר יותר. וזה שלפעמים אנשים נפטרים ולא משאירים אחריהם קרובי משפחה שיקבלו את הירושה שלהם. לרוב הם כנראה יתרמו את כולו בצוואה, אבל אם לא השאירו צוואה, אז מחלקים את הרכוש על פי מה שהכי הגיוני שהוא היה רוצה. ככל שאנשים בכללי יהיו עשירים יותר, כך יותר כסף יגיע לעניים גם בדרך הזאת. זאת תופעה נדירה, אבל עדיין קיימת (כיום החוק הוא שהכסף מגיע לקרובי משפחה רחוקים. שיש סיכוי שהם עניים, אבל לדעתי צריך לשנות את החוק שהכסף יגיע למי שהגיוני שאותו אדם היה רוצה, כלומר כנראה חלק לקרובי משפחה והשאר תרומה. יקבע עפ"י מה אנשים שכן החליטו מראש בחרו בפועל).
24. לא הסברתי מספיק מה הבעיה ב"בזבוז משאבים בוויכוחים". זה הרבה מעבר לרק השעות שמתבזבזות ואנשים היו יכולים לנצל בדברים יותר חשובים...
מה שקורה בפועל זה שאנשים מממנים ארגונים שהמטרה שלהם זה להפיץ את הדעה שלהם בעם. למשל חילונים יתעצבנו על חרדים בגלל הרווחה, ואז יממנו ארגוני הוצאה בשאלה (סרטונים, לוביזם, מאמרים וכו). ואז החרדים ירגישו מאויימים מבחינה דתית, ויממנו ארגוני החזרה בתשובה. ואז קיבלנו מימון סותר משני גורמים למען מטרות מנוגדות. או שסוציאליסטים ירצו להגדיל את הרווחה, וליברלים ירצו להקטין, וככה רק בגלל שמערכת הרווחה קיימת, נוצרת שריפת משאבים ללא שום תכלית, שבו אחד משלם בשביל לבטל את השנאה/הלוביזם שהשני מימן, ולהיפך.
חוסר יעילות מוחלטת. וזה בעיקר בגלל השנאה שמערכת הרווחה יצרה, והעובדה שהיא בכלל קיימת.
ככל שהיא תקטן, ככה המלחמה בין קבוצות תקטן גם (להתווכח בגלל מערכת של מיליון שקל זה פחות מעניין ממערכת של מיליארד). ואם היא לא חוקית מלכתחילה, כי היא מבוססת על עריצות הרוב ופגיעה בחפים מפשע, אז לא יהיה בזבוז כזה בכלל.
הזכרו בעלות הסמויה הראשונה שהזכרתי ותבינו שזה קורה בעוד הרבה תחומים אחרים, בגלל הרווחה (לדוג' ליגליזציה, להט"ב, הגירה...), ולכן העלות הסמויה הזאת יכולה להיות מאוד משמעותית ביחד עם עלות 1.
25. נזקי האינפלציה:
מלבד עליית מחירים, שפוגעת כמובן בכולם ובמיוחד בחלשים ביותר-
בגלל שאינפלציה מבריחה הון להגנה במקומות כמו נדל"ן ומניות, זה יכול להגדיל אי-שוויון. ישנה תופעת דחיקה של השקעות מאפיקים פרודקטיביים לאפיקים של הגנה מפני האינפלציה, וכך ההכנסה מעבודה נפגעת שכן הפרודקטיביות נפגעת, וההכנסה מהון גדילה. יחס העושר לנכסים גדל, וכך המוביליות החברתית קטנה.
יעני הסמאל מגדיל הוצאות בשביל "להילחם באי-שוויון", ע"י הדפסת כספים, שמובילה הרבה פעמים להגדלת אי שוויון.
>מחקר: אינפלציה היא מס רגרסיבי מאוד
>אינפלציה גבוהה עלולה להוביל להדוניזם מתוך תסכול. קשה לחסוך לעתיד אז אנשים מעדיפים לבזבז עכשיו את הכסף לפני שיאבד מערכו.
26. כרגיל, השטן נמצא בפרטים. ולכל תוכנית, תת-סעיף, ודפקה במערכת הממשלתית, יש עלויות סמויות נוספות משלהם. כאן דיברתי בעיקר על הדברים הכלליים, ולא ממש על עלויות נוספות של סעיפים, קצבאות, וחוקים מסוימים. כמות החוקים והתקנות שנקבעו בקשר למערכת הרווחה היא עצומה. אז רק תדמיינו כמה אפשר עוד להגיד בקשר לעלויות הסמויות של כל המערכת הזאת בפועל...
--------------------
תגובות
הוסף רשומת תגובה